ילקוט שמעוני על התורה
דבר אחר למד על בנות ישראל שיהו מכסות ראשיהן ואע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר שנאמר ותקח תמר אפר על ראשה וכתנת הפסים אשר עליה קרעה. רבי יוחנן בן ברוקה אומר אין מנוולין בנות ישראל יותר ממה שכתוב בתורה, אלא לפני ה' ופרע את ראש האשה סדין של בוץ היה פורס בינו לבין העם כהן פונה לאחוריה ופורעה כדי לקיים בה מצות פריעה. אמרו לו כשם שלא חסה על [כבוד] המקום כך אין חסין על כבודה אלא כל הנוול הזה מנוולה. יחגרנה בחבל של מגג. רבי עליאזר אומר שני הגורים היה חוגרה אחד למעלה מדדיה ואחד למטה מדדיה, מה תלמוד לומר והעמיד ונתן ולא קטעת וחגרת. אלו יוצאות שלא בכתובה העוברת על דת משה ויהודית ואיזוהי דת יהודית יוצאה וראשה פרוע. ראשה פרועה דאורייתא הוא דכתיב ופרע את ראש האשה ותנא דבי רבי ישמעאל מכאן אזהרה לבנות ישראל שלא יצאו בפריעת ראש (אמר רב יהודה) דאורייתא קלתה שפיר דמי דת יהודית אפילו קלתה נמי אסור. ובחצר מותר שאם לא כן לא הנחת בת לאברהם אבינו שיושתב תחת בעלה. תניא היה רבי מאיר אומר במדה שאדם מודד בה מודדין לו. וכן מצינו בסוטה שבמדה שבמדה בה מדדו לה. היא עמדה על פתח ביתה ליראות לו לפיכך כהן מעמידה בשער נקנור ומראה קלונה לכל. היא פרסה לו סודר נאה על ראשה לפיכך כהן נוטל כיפה מעל ראשה ומניחו תחת רגליה. היא קשטה לו פניה לפיכך פניה מוריקות. היא כחלה לו עיניה לפיכך עיניה בולטות. היא קלעה לו את ראשה לפיכך הכן סותר את שערה, היא הראתה לו את אצבעותיה לפיכך צפרניה נושרות, היא חגרה לו בצלצול לפיכך כהן מביא חבל המצרי וקושרו למעלה מדדיה. היא פשטה לו ירכה לפיכך [ירכה] נופלת. היא קבלתו על כרסה לפיכך בטנה צבה. היא האכילתו מעדני עולם לפיכך קרבנה מאכל בהמה, היא השקתו יין משובח בכוסות משובחין לפיכך כהן משקה מים המרים במקידה של חרם, היא עשתה בסתר לפיכך הקב"ה יושב בסתר עליון שם בה פנים שנאמר ועין נואף שמרה נשף לאמר לא תשורני עין וסתר פנים ישים. ד"א היא עשתה בסתר הקב"ה פרסמה בגלוי שנאמר תכסה שנאה במשאון תגלמ רעתו בקהל: